אולטראסאונד מוח הוא הדמיית הבחירה הראשונית במקרים של פגים, או תינוקות בתקופתם הנאונטלית (neonate) , קרי בחודש של הראשון של חיי התינוק.
יתרונות הבדיקה:
- ניתן לעשות את הבדיקה ללא צורך בהרדמה. הבדיקה בטוחה, ללא כאבים, במקרים של פגים ניתן לעשות אותה במיטת הילד.
- ניתן לעשות אותה כבר מיד לאחר הלידה וניתן לחזור על הבדיקה פעמים רבות לפי הצורך
- כלי אמין באבחון דימומים בפגים ותינוקות שנולדו במועד (term) .
- כלי עזר מצוין באיתור נגעים איסכמיים ואנומליות.
- מספר דברים אבנורמליים מודגמים טוב יותר ב-US מאשר בכל סוג הדמיה אחר לדוגמא LSV- lenticulostriate vasculopathy, הסתיידויות וציסטות.
- ניתן לבצע בדיקת דופלר כחלק מהבדיקה, קרי, בדיקת הזרימה בכלי הדם התוך גולגולתיים והערכת הזרימה בכלי הדם.
ישנן התוויות מרובות לבדיקה זו. מאקרוצפלי (macrocephaly) היא בין הסיבות השכיחות. רופא הילדים שולח לבדיקה לבדוק את מבנה המוח, ובעיקר כדי לדעת האם הסיבה להגדלת היקף המוח לא נעוצה בחסימה של מערכת החדרים, קרי הידרוצפלוס (hydrocephalus) , והסימן הברור באולטראסאונד הינו הגדלת החדרים. יש צורך גם לשלול במקרה זה נוזל בחלל הסבראכנוידלי , כאשר התופעה הנפוצה ביותר להגדלת הנוזל בחלל הסבראכנוידלי הינה BESS- benign enlargement of susarachnoid space in infancy. כאשר חושדים ב-BESS יש לבצע בדיקת מעקב באולטראסאונד לבדוק שהנוזל סביב המוח לא גדל לאחר תקופה.
את הבדיקה מבצעים כאשר הפונטנלה עדיין פתוחה, בד"כ הפונטנלה נסגרת סביב גיל שנה. לעתים הסיבה לבדיקה היא דווקא כי הפונטנלה בולטת או לא נסגרת בזמן המתוכנן.
ישנם מספר "חלונות" דרכם ניתן לראות את מוח התינוק דרך הגולגולת- הפונטנלה הקדמית (anterior fontanelle), הפונטנלה האחורית (posterior fontanelle) , הפונטנלה המסטואידית (mastoid fontanelle) והחלון הטמפורלי temporal window))
החלון המקובל לבדיקת אולטראסאונד מוח לתינוקות הינו דרך הפונטנלה הקדמית. ניתן להשתמש גם בפונטנלה האחורית, במידה והיא גדולה מספיק או עדיין פתוחה, לאיתור ממצאים בגומה האחורית או באונה האוקסיפיטלית, בין היתר לאיתור ממצאים שאובחנו בסקירת המערכות בהריון כמו למשל מגה ציסטרנה מגנה (megsa cysterna magna).
ניתן להשתמש בחלונות הנוספים כהשלמה לבדיקה הסטנדרטית בפונטנלה הקדמית, למשל כאשר יש חשד לדימום בגומה האחורית, הרחבת חדרים, מלפורמציות קונגניטליות ועוד.
בחלון הטמפורלי אפשר להשתמש גם כדי לראות זרימת דם בכלי הדם התוך גולגולתיים במעגל ע"ש וויליס circle of wiilis)).
נהוג להשתמש בשני סוגים מתמרים. הראשון המקובל הינו מתמר קטן בצורת קונבקס transducer) convex), כדי להסתכל על עומק המוח, וכן לעתים גם במתמר ליניארי להדמיית ממצאים בחלק השטחי הקרוב לפונטנלה.
בדיקת אולטראסאונד מוח התינוק היא מאוד מורכבת. צריך להתחשב בדברים רבים, כמו גיל התינוק, האם נולד כפג ובאיזה שבוע, האם היה דימום מוחי לאחר הלידה ומה דרגתו
יש צורך לעקוב אחר חללים ציסטיים ולבצע הערכה האם מדובר בציסטות עוד מתקופת העובר או כהתפתחות מאוחרת של ציסטות עקב דימום מוחי לאחר הלידה.
לעתים החדרים מורחבים EX VACUO כתוצאה מאיבוד נפח עקב פגיעה בחומר הלבן.
כאשר הפג נמצא בבית החולים, צוות הרדיולוגים של בית החולים מבצע מעקב באולטראסאונד. כאשר הפג משתחרר התינוק מבצע מעקב של האולטראסאונד בקהילה.
במקרים רבים אחרים יש צורך בבדיקת אולטראסאונד בקהילה, קרי לאחר השחרור מבית החולים, ויש חשיבות עצומה בבדיקה שתיערך בזמן ללא עיכוב. חלק מההתוויות לבדיקות האולטראסאונד מוח בקהילה, גם ביילודים שאינם פגים הינם בין השאר עקב ממצאים בסקירת המערכות או למשל עליה או ירידה בהיקף ראש לתינוק שנולד בזמן ללא סיבוכים
לעתים, בגלל חוסר ברופאים רדיולוגים שבודקים בעצמם, תבוצע הבדיקה ע"י טכנאי רנטגן. הטכנאי מצלם תמונות, ואח"כ הרופא הרדיולוג מעיין בתמונות מרחוק וכותב פענוח ותשובה רק לאחר מספר ימים, כל שכן אין לו תקשורת בזמן אמיתי עם הורי התינוק אודות מצב התינוק.
התקשורת מאוד חשובה בין הרופא הבודק ובין ההורים, כי לא תמיד בהפניה יש את כל הפרטים הנחוצים, למשל, האם התינוק נולד פג ובאיזה שבוע, האם היה דימום לאחר הלידה. האם יש תמונות של הדימום מהאולטראסאונד שבוצע בפגייה. באיזה צד היה הדימום. מה היה בסקירת המערכות ועוד. במידה וטכנאי מבצע הבדיקה הרופא המפענח יכול לראות במקרה הטוב רק את ההפניה ולעיתים חסר בה מידע חיוני רב.
לפעמים עולה חשד בבדיקת התינוק שישנו ממצא, כמו ציסטה קטנה, עיבוי קורטקס, הסתיידות קטנה, חשד להיפוקסיה ועוד, ואז אם יבצע הבדיקה רופא מומחה ברדיולוגיה בעצמו הוא יידע להתמקד בממצא ולהבין האם הממצא אמיתי. לעתים ממצא מסוים ייראה אמיתי בזווית מסוימת ובזווית אחרת ניתן יהיה לראות שאין מדובר בממצא אמיתי, ולכן יש חשיבות רבה מי מבצע הבדיקה.
לרופא רדיולוג ידע רב באנטומיה ומחלות. קל וחומר לרדיולוג אשר מומחה בהדמיית מוח. הידע הרפואי של טכנאי רנטגן אינו רב, בעיקר ידע טכני של כיצד לצלם. בבדיקת טכנאי, במקרים מסוימים יהיו חסרים לרופא המפענח תמונות חשובות ומכריעות אם עולה אצלו חשד כלשהו וייאלץ להזמין את התינוק לבדיקה חוזרת, ושוב, התינוק עלול יהיה להיבדק שוב ע"י טכנאי.
כאשר עשיתם סקירת מערכות לעובר, ניגשתם לרופא גניקולוג מומחה בתחום ולא לטכנאי, לא התפשרתם. בהגיעכם לקבוע תור לבדיקה כה חשובה, א.ס. מוח של התינוק שלכם, אל תתפשרו- בדקו לפני הבדיקה מי יהיה המבצע, טכנאי או רופא מומחה ברדיולוגיה.
ד"ר בעז גלבוע הינו רדיולוג מומחה, מומחה בהדמיית מוח ועמודי שדרה, מומחה בדופלר מקיף למוח וכן מומחה בצנתורי מוח. הבדיקה מבוצעת בפועל ע"י ד"ר בעז גלבוע ולא ע"י טכנאי!!! בנוסף, התשובה תינתן להורים מיד בתום הבדיקה, ההורים יהיו רשאים לשאול שאלות וד"ר גלבוע יוכל להשיב ולהכווין לגבי הממצאים, מצב אשר לא קיים כאשר הבדיקה תבוצע ע"י טכנאי. הטכנאי אינו רשאי למסור מידע רפואי אודות ממצאי הבדיקה. במקרה שכזה התשובה תינתן להורים המודאגים רק כעבור מספר ימים, ואם יהיו להם שאלות אודות הממצאים, יאלצו להמתין לביקור אצל רופא הילדים או נוירולוג ילדים כדי לקבל מענה.
