יש לכם שאלה? רוצים להתייעץ

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

בדיקת מפרקי ירכיים לתינוקות באולטרסאונד

המוטו של פרופ' גראף- עדיף אולטראסאונד היום מאשר צליעה מחר

CDH- CONGENITAL DISLOCATION OF HIP- , פריקה מולדת של מפרק הירך ,

ו-DDH- DEVELOPMENATL DYSPLASIA OF THE HIP   הם שני דברים שונים אשר נכללים תחת קטגוריה הנקראת DISORDERS OF HIP MATURATION- כלומר הפרעות בהתפתחות פרק הירך

מדובר במספר אפשרויות- מפריקה של פרק הירך, סבלוקסציה (תת פריקה) ועד חוסר בשלות של גג האצטבולום

CDH- פריקה מולדת של פרקי הירכיים, ראש הפמור לא היה במקום עוד לפני הלידה ולכן ישנה דפורמציה של הלברום ושל גג האצטבולום על שני חלקיו, הסחוסי והגרמי. (BONY ROOF)

DDH- עקב כוחות ביומכניים סביב הלידה או בסמוך אליה לאחר הלידה, ראש הפמור גולש החוצה ולכן גג האצטבולום, קרי השקע באגן אליו נכנס ראש הפמור מקבל דפורמציה, במיוחד החלק הסחוסי של גג האצטבולום. חוסר יציבות המפרק הינה בעיה שנחשבת קשה לאיתור ידני, קרי ללא אולטראסאונד,  והיא עלולה לגרום, אם לא תאותר בזמן, לחוסר גדילה נכון של מפרק הירך

מפרק הירך מורכב ממכתש ועלי, כלומר ראש הירך שהינו בצורה כדורית אשר צמוד לחלק הקעור של עצם האצטבולום באגן.

התינוק גדל בערך פי 3 בשנה הראשונה של חייו, ממשקל של כ-3.5 ק"ג, למשקל של בערך 10 ק"ג כאשר מגיע לגיל שנה. זו השנה הקריטית ביותר בהתפתחות התינוק, ולכן אסור להתעכב באיתור מפרק לא יציב או פרוק של פרק הירך, כי אז השקע באגן אשר נושא בתוכו את פרק הירך עלול להתפתח באופן לא סימטרי 

לכן אם נאתר הבעיה בגיל מאוחר,למשל בגיל חצי שנה או חלילה שנה ,עלולה להישאר חלילה צליעה לכל חייו של התינוק עד כדי החלפת מפרק הירך בגיל מבוגר יותר. 

לאחר לידתו התינוק נבדק ע"י רופא ילדים מומחה לתינוקות, הנקרא נאונטולוג. כחלק מבדיקתו הוא גם בודק בדיקה ידנית של פרקי הירכיים לשלילת הממצאים הנ"ל. 

הנאונטולוג בודק בדיקה ידנית ע"ש אורטולני וברלו- ORTOLANI AND BARLOW, בדיקה ידנית אשר היתה נכונה בעידן שנות ה-60 לפני עידן האולטראסאונד

כבר בסוף שנות ה-70 פרופ' גראף, PROF. REINHARD GRAF, אורטופד אוסטרי מומחה לניתוחי ומחלות פרקי הירכיים בתינוקות, פיתח שיטה באולטראסאונד לאבחון פריקה של פרקי הירכיים. שיטה זו נחשבת עד היום לבדיקה הטובה ביותר לאיתור פריקה מולדת מסוג CDH/DDH 

הרגישות והספציפיות של המבחן הידני נמצאו נמוכים משמעותית לעומת בדיקת האולטראסאונד לפי שיטת גראף. מאז ועד היום נחשבת שיטת גראף לשיטת ה-SCREENING  המומלצת לאיתור פריקה של פרקי הירכיים. 

הבעייתיות של המבחן הידני היא לאתר מצבים של תת פריקה , סבלוקסציה, וכן מצבים גבוליים של חוסר יציבות המפרק.

ישנם תינוקות רבים אשר מגיעים לבדיקת פרקי הירכיים לאחר שאובחן בבדיקה הידנית "קליק" , אשר מעלה חשד לפריקה או חוסר יציבות של המפרק.

כאשר אלו מגיעים לבדיקת האולטראסאונד נמצאים מרביתם המוחלט של אלו עם קליק כתינוקות עם פרק ירך תקין לחלוטין. דווקא אלו שמאותרים ב-US עם בעיה של חוסר יציבות או תת פריקה מצליחים לעבור מתחת לרדאר של הבדיקה הידנית

ולכן- מומלץ מאוד שכל התינוקות באשר הם, לא רק בישראל, אלא בכל מקום בעולם יעברו את בדיקת האולטראסאונד לפרקי ירכיים, כבדיקת SCREENING, בדיוק כמו שכל התינוקות עוברים בתינוקייה את הבדיקה הידנית, שבעצם נמצאה כהרבה פחות יעילה לאיתור הבעיה

אפילו במונגוליה למשל– ישנה בדיקת SCREENING   של פרקי הירכיים באולטראסאונד לכל התינוקות ולא רק לאלו עם גורמי סיכון.

בישראל ישנם למעלה מ-160 אלף לידות בשנה, ולצערי רק כמחציתם עוברים את הבדיקה הכה חשובה הנ"ל- בדיקת אולטראסאונד מפרקי הירכיים. 

לפי המלצת פרופ' גראף- יש לבצע את הבדיקה בתחילת השבוע השישי של חייו של התינוק, ולא מאוחר יותר, כדי לאפשר התחלת טיפול בזמן לקיבוע מפרקי הירכיים למנוע את בעיית היציבות ולאפשר את גדילת מפרק הירך באופן סימטרי בין האצטבולום וראש הירך. 

כמובן שבמקרים מסויימים כאשר עולה חשד בבדיקה הידנית כי יש פריקה מלאה של פרקי הירכיים כבר בתינוקייה יש לבצע ה-US  מוקדם ככל האפשר, אפילו בגיל שבוע, ולהתחיל הטיפול באופן מיידי

אז למה בעצם לא לבדוק את כל התינוקות בגיל שבוע למשל?

נמצא שבגיל צעיר מ-6 שבועות אצטבולום שטוח יכול להיות ממצא פיזיולוגי- כלומר , בתינוק בן שבועיים למשל עלולה להתקבל ב-US  בדיקה לכאורה לא תקינה, FALSE POSITIVE, עם הבשלה של המפרק באופן ספונטני ללא טיפול לרוב בגיל 6 שבועות לפי מחקריו של פרופ' גראף

במחקרים שנערכו בשנים האחרונות נמצא כי גיל 4 שבועות הוא מספק כדי לבדוק ולאבחן האם המפרק בשל , MATURE, קרי, תקין. 

לכן- עדיף לבצע הבדיקה מוקדם ככל האפשר. 

ההמלצה מבחינתי היא שהאבחון של האולטראסאונד יהיה בגיל 4-6 שבועות, ולא כפי שמומלץ לעתים בגיל 6-8 שבועות!!

מנסיוני הרב של עשרות אלפי בדיקות , תינוק שהגיע לטיפול בגיל 4 שבועות- ברוב המוחלט של המקרים הבעיה נפתרה עם קיבוע ע"י רצועת פבליק, PAVLIK HARNESS,  למשך חודש אחד עד חודשיים. ללא ניתוח!!

מאידך- כאשר הגיעו הורים לטיפול בגיל 3 חודשים ומעלה אחוזי ההצלחה היו נמוכים יותר באופן משמעותי. 

ישנם הורים רבים שמגיעים באיחור רב לבדיקה, לחלקם נאמר למשל לטענתם שניתן להגיע עד גיל שנה לבדיקה. כאשר מגיעים לבדיקה בגיל מאוחר, אמנם אפשר לאבחן באולטראסאונד האם יש בעיה גם בגיל שנה, אך אם ישנה בעיה, אפילו בגיל חצי שנה לצערי "הרכבת כבר עזבה את התחנה" ואי אפשר יהיה לטפל עם ריתמה ואחוזי ההצלחה להציל מפרק ירך זה נמוכים מאוד ועלולה להישאר דפורמציה באצטבולום שתמנע תיקון של המפרק והילד עלול להישאר צולע גם לאחר התערבות ניתוחית. 

כאשר תינוק מגיע    לאולטראסאונד  בעיתוי הנכון, ומאובחן בבדיקה עם TYPE 2A MINUS   GRAF או גרוע מכך לפי קלסיפיקציית פרופ' גראף- ניתן לטפל בבעיית הפריקה/חוסר יציבות ע"י תמיכה חיצונית, למשל ברצועות פבליק, כאשר המטרה היא לגרום לפרק הירך לצמוח נכון סימטרית כך שהאצטבולום גדל סימטרית בעוד שראש הירך בתוכו- ולכן בעיית הפריקה/דיספלזיה תיפתר ברוב המוחלט של המקרים אם הטיפול יהיה בזמן הנכון. 

מרבית הבעיות הינן תת פריקות מסוג GRAF TYPE 2 . המפרק הינו מרכזי , CENTERED, עם לחץ ביו-מכני אשר עלול לגרום לחוסר יציבות המפרק, ועלול לגרום לדפורמציה בחלק הסחוסי של גג האצטבולום. על מנת שמפרק מסוג TYPE 2  יהפוך ל-TYPE 1, קרי מפרק תקין , MATURE, יש צורך שהחלק הסחוסי של גג האצטבולום יהפוך לגרמי, BONY.

כאשר מטפלים בגיל מעט מאוחר עלולה להיות פגיעה בגבול הסחוסי –גרמי (CHONDRO-OSSEOUS BORDER בזמן הפריקה של ראש הירך. כתוצאה מכך, האוסיפיקציה של גג האצטבולום תהיה לא שלמה , דבר היגרום לגג אצטבולום גרמי דיספלסטי. 

מבחינה טכנית, בודקים ב- US שתי זויות אשר מאבחנות את מיקום פרק הירך במפרק ביחס לאצטבולום וכן את היציבות של פרק הירך

מדובר בחישוב זויות כאשר המתמר מונח על פרק הירך, ולכן צריך למצוא שמונה נקודות שמתייחסות למישור מסויים על פני הכדור (פרק הירך) כדי לחשב את הזוית

קרי, צריך לדעת איך למצוא את הנקודות הנ"ל בכדי לחשב את הזויות הנכונות. לכן חשוב להתייחס ל-ANATOMICAL LANDMARKS. קיימים 8 נקודות אשר חייבים למצוא אותם לפני שמודדים זוית .

נקודת הרפרנס החשובה ביותר על מנת להחליט האם זו התמונה שבה אפשר לחשב זוית- הינו החלק התחתון של עצם האילאום באצטבולום . הנקרא גם OS  ILIUM . נקודה נוספת אשר חייבת להיכלל בתמונה הינה ה-LABRUM . בלי שנראה נקודות אלו בתמונה, אי אפשר לחשב זוית .לכן מאוד חשוב לדעת איך לבדוק. 

לכן- מאוד חשוב כי הבודק יהיה רופא בלבד אשר הוסמך ע"י פרופ' גראף למדידת זוית נכונה

אין להתפשר בבחירת הבודק. זו בדיקה קצרה אמנם, אך חשובה ביותר

כאשר אתה כהורה ניגש למכון אולטראסאונד לבדיקת פרקי הירכיים של ילדך, דע מי הבודק. 

אי אבחון נכון עלול לגרום לצליעה ונכות לכל החיים

דילוג לתוכן